חולקים כבוד באנדרטת המלחמה הזמנית בהנגלו

למחרת המשחק, ב-10 בספטמבר 1956, חלקה משלחת רחובות כבוד לאזרחים ההולנדים וללוחמי המחתרת האלמונים שנפלו במלחמת העולם השנייה. הטקס נערך באנדרטת המלחמה הזמנית (Het Noodmonument), ששכנה בחצר המנזר לשעבר ברחוב ת'ימסבורג (Thiemsburg) ההיסטורי. האנדרטה ניצבה במרחק של פחות מ-500 מטרים מבית הכנסת בהנגלו, אשר רק שלושה ימים קודם לכן אירח את המשלחת לתפילת ראש השנה.

המבנה שמאחורי הקבוצה היה הקלוסטרהוף (Kloosterhof – חצר המנזר), מבנה מנזר רומי-קתולי שנבנה בסביבות מפנה המאה ה-20 כדי לשרת את הקהילה המקומית ואת בית הספר הקתולי לבנות הסמוך לו. המבנה שרד באורח פלא את הפצצות האוויר הכבדות של כוחות הברית, שהחריבו חלקים נרחבים ממרכז הנגלו במהלך המלחמה, וגינת החצר השקטה והשלמה שלו נבחרה כאתר שבו תוצב אנדרטת המלחמה הזמנית של העיר. המבנה נותר על תילו כעדות חיה לימי המלחמה עד ראשית שנות ה-60, אז נהרס כחלק מתוכנית מודרניזציה עירונית נרחבת שלאחר המלחמה.

חודש לאחר הפלישה הגרמנית במאי 1940, שוחררו החיילים ההולנדים שנשבו, בתנאי שלא יתנגדו לכוחות הכיבוש. עם זאת, הנאצים גילו כי חיילים רבים הצטרפו ל"אורדדינסט" (Ordedienst), קבוצת מחתרת מקומית. באפריל 1943 החליטו הנאצים לגייס את החיילים לעבודות כפייה (Arbeitseinsatz). בניסיון להביא לביטול ההחלטה, פתחו עובדי מפעל המכונות סטורק (Stork) בהנגלו בשביתה. השביתה התפשטה במהירות לחלקים אחרים של הולנד. תוך שימוש באלימות קיצונית, הצליחו הגרמנים לשים קץ לשביתה. רבים נעצרו ונשלחו לעבודות כפייה במחנה הריכוז נוינגמה (Neuengamme) שבצפון גרמניה. כ-7,000 אזרחים הולנדים נכלאו שם, ורובם לא שרדו את התנאים הרצחניים במחנה.

מיד לאחר המלחמה, "אנדרטת החירום" נבנתה בצורה של כוך קבורה. כד המכיל אפר אדם ממחנה הריכוז נוינגמה הונח בתוך כוך קבורה זה. האנדרטה כללה שני לוחות זיכרון – האחד לכל הנופלים בהולנד, והשני לכל הנופלים באיי הודו המזרחיים ההולנדיים. העבודה על אנדרטת הקבע החלה בשנת 1949, והאנדרטה החדשה נחשפה ב-3 באפריל 1965. היא ממוקמת מחוץ לבית העירייה, בכיכר בורחמסטר יאנסנפליין 1 (Burgemeester Jansenplein 1), שם נח כד האפר מנוינגמה באופן קבוע תחת המזרקה המרכזית שלה.

מקורות: The April-May strikes, City Hall Liberation Monument